ספירת קולות בבחירות

ספירת קולות בבחירות

תמונת המכונה

כשהייתי שכיר במשך 42.5  שנה בחברת מחשבים, רוב השנים עבדתי בנושא בנקאות מסמכים ושיקים חומרה ותוכנה.  למדתי כל מיני ציודים המחוברים למחשב, התוכנה נכתבה על המחשב ושודר לבסיס נתונים לשרת.

אני אישית כתבתי ב   VISUAL STUDU    ב #C

מיד חשבתי על  מערכת של סורקי שיקים אוטומטים אפשר להמר למכשיר ספירת קולות לבחירות.

תכונות המכונה שהחברה יצגה לארץ סורק שיקים לפס MICR (הקוד המגנטי הפס בתחתית השיק) קורא אופטי

צילום המסמך החזית והגב בכל מיני תקנים.

הצעתי להפוך את המכונה לספירת קולות לבחירות, דיברתי עם מהנדס תוכנה שמומחה בניתוח צילום IMAGE'  הסורק זה מסוגל לצלם בשני צידי המסמך ומיד נשמר בשרת המקומי  

המהנדס ייצר לי יחידת תוכנה DLL שמפענחת את כל צד הטופס, עם הטופס הפוך, התוכנה יודעת לנתח את סוג המפלגה, לכל מפלגה מדפיסים מראש מספר ייחודי עם סיפרת ביקורת, ואם תו לקוי המערכת יודעת לתקן עם

"בינה מלאכותית"

אם המסמך תקין עובר פיזית לתא 1, אם הוא לקוי, המסמך עובר לתא 2. גם קובץ התמונות נכנס לבסיס נתונים עם סימון שהוא לקוי,

את הלקויים מתקנים מיד במסך בתוכנה אחרת, כל תו שגוי, אין אפשרות להקליד

המערכת מוזנת לבסיס נתונים בצורה מוחלטת, טופס שגוי הספירה נזרקת.

אם אחת המפלגות מתלוננת על זיוף אפשר לבצע ספירה חוזרת.

כל תנועה במערכת בפיקוח של נציגי המפלגות

למעשה יש צורך לכל קלפי או מספר קלפיות מכונה מעין זה

במערכת הזאת הספירה מסתיימת במהירות ,

לפני הרבה שנים הצעתי רעיון זה למחלקת הבחירות בחברה, ביקשו שלא אתערב,

פחדו מחידושים.

פורסם בקטגוריה מאמרים בנושא יודאיקה | להגיב

בית הכנסת סקולנובה טראני Trani

טראני Trani

(מתוך החוברת מסע חוצה איטליה של הרב ד"ר תומר קורינאלדי ונחמה בראון )

טראני היא עיר נמל מרשימה לחוף הים האדריאטי, ואחת משלש ערי הבירה של נפת בארלטה אנדריה טראני. בימי הביניים הייתה העיר מרכז ימי ומסחרי חשוב, ובה התקיימה אחת הקהילות היהודיות המרכזיות בדרום איטליה. הרובע   היהודי של טראני, Giudecca, היה רובע יהודי ימי-ביניימי סמוך לעיר העתיקה ולנמל

 לפי מסורות היסטוריות, פעלו בעיר ארבע בתי כנסת, עדות לחיים יהודיים עשירים במקום.

מטראני יצא רבי ישעיה בן מאלי די טראני, הרי"ד, מגדולי ראשוני איטליה ומחבר תוספת הרי"ד , הוא היה פרשן תלמוד ופוסק חשוב, ודמותו מיוחדת לא רק בשל תלמודו התלמודית, אלא גם בשל עצמאות מחשבתו. הרי"ד לא חשש לחלוק על הגדולים שקדמו לו, ואף תיקן וחזר בו מדבריו במהדורות שונות של פרושיו.

הסיפור המיוחד ביותר בטראני קשור לבית כנסת סקולנובה Scolanova, "בית הכנסת החדש" המבנה נבנה במאה ה 13, ובסוף המאה ה 14, בתקופת שלטון בית אנז'ו הוחרם והוסב לכנסייה, במשך מאות שנים שימש המקום ככנסייה Santa Maria di Scolanova, אך כמעט שלא עבר שינויים מבניים עמוקים, ולכן נשמרה במידה רבה צורתו המקורית כבית  כנסת.

בשנים 2006-2005, לאחר יוזמה ומסירות של יהודים מקומיים, ובהם אברהם זקילו ז"ל – שנודע כ"יהודי האחרון בטראני" – חזר המבנה לייעודו המקורי כבית כנסת לאחר מאות שנים. בכך הפכה טראני לסמל מרגש של זיכרון יהודי מתעורר, ושל מעין "תחיית המתים" ליהדות פוליה ודרום איטליה: מקום שבו בית כנסת עתיק, שהפך לכנסייה ונדם במשך דורות. שב להיות מרחב של תפילה, זהות וחיים יהודיים.

תמונת בית הכנסת לפי ויקיפדיה ( היום הוא שונה עם שער ברזל בתחילת המדרגות

תמונות שצולמו במוצאי שבת פרשת בלק תשפ"ו ע"י חברנו ישראל דלי (שהיה צלם הקבוצה)

הצלב שהיה במגדל הפעמון הוחלף למגן דוד

 

צולם בתוך בית הכנסת (הפסל של מריה הקדושהו הוסתר ע"י לוחות הברית משיש)

בשבת פרשת בלק תשפ"ו התפללנו בבית כנסת זה, קיבלתי עליה לתורה, הסתכלתי סביבי וראיתי שחסר שעון קיר ובהתייעצות עם המדריך, הרב תומר קורנאלדי, החלטתי לעצב שעון קיר שיהיה תלוי בבית כנסת זה. הרעיון שיהיה חרוט במרכז "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" וגם מנורה כמו על שער טיטוס, וחריטה באיטלקית:
"מילדי המעפילים מאיטליה לישראל בבית הכנסת סקולנובה בהכרת תודה והערצה
שבת בלק 5786 (2026) "
השעון כבר תלוי בבית הכנסת בקיר הצפוני קרוב לארון הקודש, צילום הרב ד"ר תומר קורינלדי

השעון תלוי

פורסם בקטגוריה מאמרים בנושא יודאיקה | עם התגים , , | להגיב

הטלאי הצהוב בשואה עם כיתוב לא עוד

בחודש מרץ 2025 פנתה אלי אוצרת של מוזיאון בהולנד בעיר  HE Delft שם יש מפעל לצלחות קרמיקה עם ציורים מיוחדים

הם הקימו מוזיאון "מלחמת העולם השניה " עם אוסף של צלחות עם ציורים של יחידות שנלחמו מול הנאצים, בזמן היא כתבה לי היו לה באוסף 310 צלחות מאויירות, רק חסר להם צלחת של העם היהודי וביקש שיכתב Never Again מילה חיפוש זה כתבה בגוגל והגיע אלי. עניתי לה שאני לא עוסק בקרמיקה אבל יכול לעצב על פורמייקה עם טלאי כמו בתמונה, לאחר דיון רכשה אצלי את זה שבתמונה

שלחה לי דוגמא של צלחת ואוסף הצלחותעלה לי רעיון לעיצוב צלחות מעין אלה עבור כל סוגי טלאי צהוב לכל המדינות בזמן השואה ואכתוב על הצלחת "לא עוד" בעברית, יידיש, אנגלית ובשפה מקומית. פניתי ל "יד ושם" על הרעיון, הם שלחו לי קישור של תמונות של כל טלאי הצהוב, בניתי תבניות של טלאי ללא צבע עבור מערכת הלייזר CNC לייזר

לקחתי דיקט צבעתי בגוון הטלאי לאחר הצביעה צרבתי את דוגמת הטלאי וניסרתי בהתאם. על הפורמייקה צרבי במעגל את השיר הידוע "אני מאמין.." וכתבתי לא עוד בשפות שהיה באותה ארץ גם עברית, יידיש אנגלית ובמקרה הזה גרמנית ופולנית לא עוד בצרפתית

לא עוד הולנדיתלא עוד הונגרית

לא עוד יוונית

מתכנן לעצב את כל המקומות שהיה טלאי צהוב, את המקור יש לי מאתר יד ושם אבל את "לא עוד" קשה יותר אבל לאט לאט נמצא, הסיבה שייצרתי בקוטר 20 ס"מ בגלל הדרישה ממוזיאון הצלחות בהולנד. יש את היכולות להגיע לקוטר 40 ס"מ

פורסם בקטגוריה מאמרים בנושא יודאיקה | עם התגים , , , , | להגיב

מוזיאון וירטואלי בלונדון העפלה ומחנה מעצר קפריסין

כבן למעפילים באניית שבתאי לודז'ינסקי וכיליד מחנות קפריסין (מחנה קיץ 61 בפמגוסטה) . למעשה האנגלים ששלטו בארץ גירשו את הורי לקפריסין, שם הם התחתנו ואני נולדתי שם.

בפנסיה החלטתי לעסוק באמנות ציור ועץ

החלטתי להציג עבודות אלה באנגליה במוזיאון שם. ייצרתי בבינה מלאכותית AI את המוזיאון

אניית המעפילים שבתאי לוז'ינסקי ציור באקריליק על לוח עץ עם תבליט עץ של האנייה. הכנסתי בתוך מוזיאון של לונדון שנבנה בבינה מלאכותי

שיר "שושנה שושנה" שנכתב ע"י חיים חפר ושרה שושנה דמארי על האנייה הזאת

אחד הציורים שלי מחנה קיץ ציירתי לפי דמיון מסיפורים של הורי. אקריליק על קנבס

המוזיאונים וירטואלים נבנו בבינה מלאכותית AI לא קיימים בפועל

פורסם בקטגוריה מאמרים בנושא יודאיקה | עם התגים | להגיב

מלחמת יום הכיפורים 1973 לפי ראות עיני

היום כיפור של שנת 73, באותה תקופה הייתי שכיר בחברת מחשבים "כלל מערכות" והייתי כבר מומחה לבנקאות (של אז)

אבל הייתה אופוריה במדינה

גדלתי בחדרה ביום הכיפור התפללתי בבית הכנסת "היכל עציון" ישבתי ליד אבא שלי

צמים כרגיל

כבר בבוקר היו התלחשויות שאנשי קבע חוזרים לבסיס (שלא מקובל ביום כיפור ) בערך בשעה 13:30 נגמר תפילת מוסף וחוזרים הביתה קצת לנוח עד מנחה.

פתאום ברחוב הרבה מכוניות והמולה, עדיין לא הבנתי,

בשעה שתיים נשמעה אזעקת אמת, כולם נבהלנו האם לרדת למקלט,

שכנה דלת מולנו נכנסת וסיפרה שמצריים וסורים תוקפים אותנו.

לאחר כמה דקות אני שומע מלמטה "בני בני" וצועק, יצאתי למרפסת ורואה בידו "צו 8" צהוב

בדרך למפגש איסוף ליד קולנוע גן זוהר

כולם יצאו מבית הכנסת ברחוב הנשיא ואמרו לי "תחזור בשלום" האמת הייתי גאה והתרגשתי.

במקום איסוף התאספו כמה עשרות מכמה גדודים שהיו אמורים להגיע לרפידים בסיני (ביר גפגפה)

הייתה כבר אפלה בכבישים

הגענו באוטובוסים לאל עריש למחסני חירום, כל אחד קיבל קידבק ונשק

קבלתי רובה FN  שגם לא ידעתי לירות בו, (היה לי קורס קטן לאחר מכן. )

ישנו לילה בכל מיני אוהלים, לאחר ארוחת בוקר עמדנו למסדר לחלוקת תפקידים

באמצע המסדר שמענו פתאום פיצוצים ופגזים, נשכבנו על החול.

מטוסים מצריים תקפו אותנו באו מצד מזרח והמשיכו למערב לכוון מצרים

כולנו קבלנו הלם שמעתי שהיו הרוגים בסביבה

לאחר מכן שמעתי שמטוסי צה"ל הפילו מטוסי אויב  אלה, הטייס של טיסה הזאת אח של הנשיא סדאת

לאחר מכן התנדבתי להיות תורן במרכז המברקה של רפידים, אם תהיה בעיה אוכל לתקן מייד.

אבל הייתי בהלם פחדתי ללכת בדרך המובילה (שם המטוסים הפציצו) לחדר האוכל

חברים הביאו לי סנדביצים

המפעילות של מרכז הקשר פתאום פורצות בבכי כל רגע, לפי המברקים הכירו את החיילים שנפלו בקרבות

לאחר כמה ימים פגשתי את מפקד (שהכיר אותי מסדיר) גדוד הקשר של פיקוד דרום

שמח שראה אותי ואמר "בני אני צריך אותך, מקימים מרכז קשר קדמי (מק"ד) תהיה שם ותעזור" האמת חששתי אבל לא הייתה לי ברירה

עליתי על משאית עם ציוד וחצינו את התעלה

קבלתי חדר תקשורת והתחלתי להקים את המערכת שהיה התקשורת בין החטיבות אלנו ואחר כל למרכז מסויים.

אבל גם היה נחמד שם פגשתי חברים מהסדיר, וגם פינקו אותנו

אכלנו מנות קרב אחר כך הביאו אוכל טרי, בארץ לא היה ביצים, אצלנו בשפע

הגימיק שלי: לא היה אוכל חלבי, מצאתי קופסאות אבקת חלב שהאמריקאים שלחו לפליטים ערבים, אבל צבא מצריים שמר לעצמו  ןלא העביר לפליטים

על הקופסאות היה סימון כשרiת OU

כל יום עשיתי לחברי "שוקו חם" לא ידעו מאיפה החלב?

ישבנו באוויר כולם מבקשים "שוקו חם" (רק אמרתי להם "מתכון סודי")

גם פינקו אותנו מהעורף החברה שעבדתי שלחו חבילות, היה לפני בחירות המפלגות שהאזור שגרתי שלחו חבילות עם פינוקים

למעשה לאחר המלחמה כחצי שנה היה קצת כיף

אבל שחזרתי לחופשה הייתי חוזר גם לעבודת לטפול בציוד של העורף (בנקים)

ואז נסעתי לחדרה להורים

פורסם בקטגוריה מאמרים בנושא יודאיקה | עם התגים , , | להגיב

עיתונאי גרמני אמר לי "זה התשובה שלכם לנאצים"

הסיפור לפני כ 10 שנים, קבלתי דוא"ל מעיתונאי מהעיתון DER SPIEGEL בגרמניה

ביקש גם את הטלפון שלי לראיין. לא הבנתי למה? אמר לי שהוא קיבל על עצמו לכתוב כתבה על הציורים ואמנות שהנאצים גנבו מהיהודים עבור "היטלר". ואחר כך אמר שהחביאו בטירה בגרמניה בעיר אשבך Aschbach. הוא חיפש באינטרנט את שם הטירה וקשר לשואה

המקום היחיד שמצא במוזיאון השואה בוושינגטון תמונה של קבוצה גדולה שעשו שם הכשרה לאחר השואה. אני העברתי תמונה הזאת וצריך לבקש אישור ממני וגם מידע. העיתונאי שאל מה הורי עשו שם

סיפרתי לו תולדות הורי (עדיין לא היו נישואים) , הורי גדלו בעיר בנדין  זגלמביה פולין.

אבי יחיאל הרשקוביץ  היה ב 15 מחנות עבודה ורוב הזמן בבוכנוולד שם השתחרר ב1945

אימי אסתר אורמן היתה במחנה גלייביץ שלוש וחצי שנים והשתחררה בסיום המלחמה. לאחר המלחמה כל אחד ואחת חזרו לבנדין וגילו שנשארו לבד יחידים מכל המשפחה שנספו

בבנדין שרה שטרן (שהייתה חברת כנסת בארץ לאחר מכן) ארגנה  קבוץ מגשימים של התנועה תורה ועבודה, המשימה שלהם לעלות לארץ ישראל, הם היו מיועדים לקיבוץ  "כפר עציון"

לאחר תקופה שלחו אותם לגרמניה להכשרה חקלאית (היו שם עוד קבוצות מקיבוצים שונים של אותה תנועה), הורי לא ידעו שבמרתפים מאוכסנים אלפי פרטי אמנות של היהודים שנגנבו עבור היטלר

ציור שלי באקריליק הכשרה חקלאית באשבך (אבא שלי ראשון) בחוג לציור

בשנת 1997 הייתי שותף למוזיאון השואה בוושינגטון בפרוייקט של זיהוי תמונות שמצאו באושוויץ וסריקה של תמונות שנמצאים בבתים של ניצולים מאזור זגלמביה, אז עבדתי בחברת מחשבים השאלתי כמה מחשבים והיו כתחנות עבודה לפרוייקט זה, ומסרתי הרבה תמונות מאלבום של הורי ז"ל לסריקה, וכתבו פרטים מגב התמונה למחקר

העיתונאי שאל אותי בתור דור שני עוד פרטים על הורי ז"ל, התנהגות שלהם בעקבות השואה.  למשל סיפרתי שלאבי היו סיוטים בלילה, היה מתעורר לעיתים קרובות. או אימי בישלה על פתיליה והתעקשה לא להכניס פריים של גז. המילה "גז" היה לה סיוט של גז "הציקלון", אבל שכנעו אותם  שזה לא אותו סוג גז.

לאחר מכן העתונאי שאל אותי מה העסוק שלי ומצב המשפחתי. אמרתי שעובד בחברת מחשבים כאיש מקצוע, נשוי פלוס 5 ואז היו לי 18 נכדים. הוא אמר לי "זאת התשובה שלכם לנאצים"

שלח לי את העתון כותרת הכתבה

סוחר אמנות לפיהרר

מקור אוסף גורליט עדיין לא ברור. עם זאת, מחקר בארכיונים גרמניים וצרפתיים מראה באיזו אכזריות ובאופן מוגזם עסק הילדברנד גורליט באמנות שנבזזה בתקופת הנאצים.

תמונות בכתבה

כתבה בעיתון על משפחתי בגרמנית (התרגום לעברית מתחת לכתבה)

תרגום לעברית ע"י Google Lens

יחיאל הרשקוביץ היה אחד מהיהודים שחיו אז באשבך. הוא היה בן 27 כשהגיע לטירה ב-20 בנובמבר 1945. משפחתו באה מבנדין, בנדסבורג לשעבר בשלזיה. הוא נעצר בספטמבר 1939 ובילה את שש השנים הבאות בסך הכל ב-15 מחנות נאצים. חיילים אמריקאים שחררו אותו ממחנה הריכוז בוכנוולד ב-11 באפריל 1945. לאחר מכן הכיר את אשתו לעתיד, אסתר אורמן. שניהם היו באשבך והיו בדרך לפלסטינה,‏ ‏)הכוונה לארץ ישראל). יחיאל הרשקוביץ נפטר בשנת 1979, אשתו אחת עשרה שנים מאוחר יותר.

בנם בני כיום בן 65 ומתגורר לא רחוק מתל אביב. הוא אומר, אוי שאביו ישן רע כי הזכרונות רדפו אותו אפילו בלילה.ואז הוא מספר איך יום אחד היה אמור להחליף את הפתילייה הישן בבית הוריו בתנור גז מודרני. אביו, אומר בני הרשקוביץ, סירב מכל וכל

בהמשך להכשרה באשבך חלק מהחברים קיבלו אישור עליה לארץ ישראל בצורה חוקית, התיישבו בכפר עציון, יש גם שנפלו נצר אחרון

הורי עברו תלאות בדרכים שונות הגיעו לאיטליה והגיעו לארץ כמעפילים לא לגאליים באנייה "שבתאי לוז'נסקי" הגיעו לחוף ניצנים, שם התעבו עם בני הקיבוצים ואמרו להם להגיד "אני יהודי מארץ ישראל"

ציור שלי בדו מימדי באקרילי 40 על 38 ס"מ

הוגלו לקפריסין מחנה 61 שם התחתנו גם אני נולדתי בקפריסין' ציור שלי מחנה קיץ בקפריסין מהדמין     בחול המועד פסח בתש"ח עלינו לארץ בעליה של תינוקות, בגלל שכפר עציון נפלה, עברנו לבית עולים בחדרה, שם גדלתי

בשנת 2022 לפני ראש השנה תשפ"ג אומר שוב "זאת התשובה שלנו לנאצים"

 

פורסם בקטגוריה מאמרים בנושא יודאיקה | עם התגים , , , | להגיב

סיפור של גביע וכיסוי מצות לפסח

הגביע

כשהגענו לארץ באנייה אנדריאה בעליה של תינוקות (בתוך אמבטיות) מקפריסין בחול המועד פסח.

הורי היו מיועדים לכפר עציון לפי ההכשרה שלהם לאחר השואה.

בכפר עציון היה מלחמה והעבירו לבית עולים בנווה חיים בחדרה.

כל אחד מהורי נשארו בודדים ממשפחתם לאחר השואה בבנדין

לאימי היה קשר עם הדוד שלה בדבלין אירלנד בשם אנשל הרמן.

הוא שלח מתנה כסף להורי שיתחילו להסתדר בארץ

מה אימי עשתה עם הכסף רכשה גביע לקידוש שכל קידוש בארץ יהיה מכובד.

כל ערב שבת אבי עשה קידוש בגביע זה

באמצע השבוע אני שיחקתי בארגז חול בגביע זה, לאחר שאבי נפטר

החלטתי שאני עשה את הסדר בגביע זה כל שנה.

אפילו שהיה לנו הרבה גביעים מכסף גדולים ואמנותיים שקבלנו מתנות

הנכדים הנינים ובני הנינים של דוד זה גרים כבר בארץ

כיסוי מצות לפסח.

אחות של סבתא שלי היגרה לארצות הברית לברוקלין בתחילת המאה הקודמת, הקימה משפחה גדולה

אחת הבנות רקמה כיסוי מצות זה ושלחה לנו בשנת 1948

אותו כיסוי אני משתמש בכל שנה ושנה בליל הסדר

אותה בת דודה בשם חווה ריבה וינבלט שהייתי מגיע לארץ לעיתים קרובות הייתה מבקרת אותנו

לבר מצוות של הילדים שלי תמיד הגיעה

שאני הייתי מבקר בארצות הברית תמיד הייתי מבקר אצלם ודאגו כאילו אני הבן שלהם

בנסיעה האחרונה שלנו לארצות הברית לפני 7 שנים גם עשינו ביקור אצלה

היום היא בת 98 קשה לה להגיע לארץ

אבל רוב הנכדים והנינים גרים כבר בארץ

זה סיפור על שני פריטים של פסח שכל שנה נזכר

פורסם בקטגוריה מאמרים בנושא יודאיקה | להגיב

למה צריך טַבַּעֵץ?

מימי בריאת העולם, דבר כזה לא היה קיים טַבַּעֵץ

הסיפור התחיל: פעם היינו באירוח שבת בבית מלון בירושלים עם קבוצה

וגם הגיעו הרבה קבוצות מהארץ מהעולם.

לאחר הקידוש עמדנו חצי שעה לנטילת ידיים, הרגיז אותי למה כל כך הרבה זמן?

באותה שבת הגיעו הרבה נשים עם שמלות הכי יפות, פרוות והתכשיטים הכי יפים

פתאום רואה שכל אחת עומדת ליד הכיור (עמדת נטילה), מורידה את טבעת הנישואין מכניסה לפה, את טבעת האירוסין עם יהלום מכניסה לפה, הטבעת של חתונת הכסף מכניסה לפה, טבעת של חתונת הזהב מכיסה לפה, טבעת שקבלה בירושה מכניסה לפה

לאחר הנטילה מוציאה את הטבעות לפי סדר וענדת על טבעת על אצבע ששייך לאותה טבעת

לאחר שענדה את הטבעות  בחזרה לאצבעות המתאימות

ברכה "על נטילת ידים"

הייתה צריכה גם לברך שלא בלעה איזה טבעת

אני חשבתי לעצמי מה אפשר ליצור כגימיק

קראתי לזה טַבַּעֵץ

הרבה התלהבו מאז שייצרתי

מכרתי בעיקר ליהדות חו"ל

 לפני פסח בליל הסדר פעמיים נוטלים, אחת בלי ברכה ואחת עם ברכה

את טַבַּעֵץ יש בשני גרסאות "ענף עץ זית" שהטבעות תלויות עליו עם שקע לטבעות

רובם עץ זית עם רגליות פלסטיק שלא יירטב העץ לחץ על התמונה לראות דוגמאות עבודות בחנות

פורסם בקטגוריה מאמרים בנושא יודאיקה | עם התגים , , | להגיב

מזוזות עם סיפור

במאמר זה מציג מזוזות ובמקומות מסוימים עם הקלף

תרמתי עבודות אלה בעקבות חוויות שעברתי או חוויות של ההיסטוריה של עצמי

לאחר כשהייתי שכיר בתחום הייטק ויצאתי לפנסיה התחלתי לעסוק באמנות יודאיקה

כאן אדגיש בתי מזוזה שייצרתי ותרמתי  

בית הכנסת המרכזי גבעת שמואל

כאן אני חבר כ 30 שנה

בית מזוזה עץ זית גילוף ידני

שער צוקרמן שהיה שטיבל לפני השואה

מזוזה אחת תרמתי (אין תמונה כרגע)

מזוזה שניה עם צריבה של בית הכנסת הגדול של בנדין שהנאצים שרפו בערב סליחות 1939

קפה ירושלים  בבנדין

שלחתי בית מזוזה עם צריבה של בית הכנסת הגדול של בנדין 

בית הטהרה בעיר גלייביץ פולין

 (אמי הייתה שם במחנה עבודה בשואה) אני קבעתי בכניסה הראשית

עם צריבה של בית הכנסת שנשרף בליל הבדול, גלייביץ עם בגרמניה לפני השואה, לאחר השואה הועברה לפולין

מחנה המעפילים בעתלית

 הרב הראשי לישראל  דוד לאו קבע אותה

מזוזה עץ זית עתיק בצורת מפת ארץ ישראל

המזוזה (צילום חיים וינרב)

מוזיאון היהודי בקפריסין בלרנקה

במבנה הפח של מחנות המעפילים (נמצא במתחם חב"ד בלרנקה) הרב זאב רסקין הרב הראשי לקפריסין קבע את המזוזה

תעודת הוקרה עם מזוזת ארץ ישראל (ללא קלף)

 למנהלת קבוצת אנגלים גברת רוזי  בת של חיילים אנגלים מימי המנדט שמשימתם מבקשי סליחה מישראל

ישיבת עוז ואמונה

בשכונת נווה שאנן בתל אביב, בניהולו של אביעד גזבר, פרטים יגיעו בהמשך

פורסם בקטגוריה מאמרים בנושא יודאיקה | עם התגים , , , , , | להגיב

התפתחות שנה טובה בעיני

כשהייתי ילד קטן בשנות החמישים, לפני ראש השנה היינו ממתנים יום יום ליד הבית בחוץ שהדוור יגיע

ויביא איתו "שנות טובות" ממשפחה או ידידי הורי

אז היו שנה טובה במעטפה קטנה

אם התמונה הייתה עם "זהבים" הייתה נחשבת ליקרה יותר או פושטית

שנה טובה ללא תמונה הייתה של "קמצנים"

לאחר זה אימי הראתה לי שנות טובות שקיבלה מדוד שלה מחו"ל של אחותה סלה אורמן ז"ל וגם אחיה ניסן אורמן ז"ל מבנדין 1936 שנספו בשואה  

במשך השנים ההתנהגות שונתה

היו כבר טלפונים והיו מחייגים אחד לשני איחולי שנה טובה

היו כאלה ששלחו שנה טובה בעיקר מחו"ל עם תמונת משפחתם (עד היום)

הגיעו האימיילים התחילו לשלוח את ה"שנה טובה" בדוא"ל

לאחר מכן היו חברות שעיצבו ושלחו קישור לנמען

לאחר מכן בווטסאפ, באתר, בזום או כל סוג משלוח

לספקים שלנו בחו"ל החברה שלחה להם לראש השנה שלהם "ארגז תפוזים" מארץ ישראל.

אני התחלתי עם מיזם חדש

במשך השנים ההתנהגות שונתה

רכשתי צנצנות דבש קטנות (כשרות), ייצרתי תושבת עץ עם שקע מתאים ומוט עץ לדבש

הבסיס כל מיני פרוסות עץ אצילי: זית, סיסם, מייפל, אלון, אורן

בהתחלה צרבתי בלייזר "שֶתְחַדֵש עָלֵינוּ שָנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה" או פסוק אחר

היום אני מתכוון לתת למזמין לכתוב ברכה אישית CNC לייזרעכשיו תנתן האפשרות להחליט איזה תוכן רוצים על העץ, אני אעצב על המחשב ואצרוב ב CNC לייזר

פורסם בקטגוריה מאמרים בנושא יודאיקה | עם התגים , | להגיב