הגביע 
כשהגענו לארץ באנייה אנדריאה בעליה של תינוקות (בתוך אמבטיות) מקפריסין בחול המועד פסח.
הורי היו מיועדים לכפר עציון לפי ההכשרה שלהם לאחר השואה.
בכפר עציון היה מלחמה והעבירו לבית עולים בנווה חיים בחדרה.
כל אחד מהורי נשארו בודדים ממשפחתם לאחר השואה בבנדין
לאימי היה קשר עם הדוד שלה בדבלין אירלנד בשם אנשל הרמן.
הוא שלח מתנה כסף להורי שיתחילו להסתדר בארץ
מה אימי עשתה עם הכסף רכשה גביע לקידוש שכל קידוש בארץ יהיה מכובד.
כל ערב שבת אבי עשה קידוש בגביע זה
באמצע השבוע אני שיחקתי בארגז חול בגביע זה, לאחר שאבי נפטר
החלטתי שאני עשה את הסדר בגביע זה כל שנה.
אפילו שהיה לנו הרבה גביעים מכסף גדולים ואמנותיים שקבלנו מתנות
הנכדים הנינים ובני הנינים של דוד זה גרים כבר בארץ
כיסוי מצות לפסח
.
אחות של סבתא שלי היגרה לארצות הברית לברוקלין בתחילת המאה הקודמת, הקימה משפחה גדולה
אחת הבנות רקמה כיסוי מצות זה ושלחה לנו בשנת 1948
אותו כיסוי אני משתמש בכל שנה ושנה בליל הסדר
אותה בת דודה בשם חווה ריבה וינבלט שהייתי מגיע לארץ לעיתים קרובות הייתה מבקרת אותנו
לבר מצוות של הילדים שלי תמיד הגיעה
שאני הייתי מבקר בארצות הברית תמיד הייתי מבקר אצלם ודאגו כאילו אני הבן שלהם
בנסיעה האחרונה שלנו לארצות הברית לפני 7 שנים גם עשינו ביקור אצלה
היום היא בת 98 קשה לה להגיע לארץ
אבל רוב הנכדים והנינים גרים כבר בארץ
זה סיפור על שני פריטים של פסח שכל שנה נזכר
