עיתונאי גרמני אמר לי "זה התשובה שלכם לנאצים"

הסיפור לפני כ 10 שנים, קבלתי דוא"ל מעיתונאי מהעיתון DER SPIEGEL בגרמניה

ביקש גם את הטלפון שלי לראיין. לא הבנתי למה? אמר לי שהוא קיבל על עצמו לכתוב כתבה על הציורים ואמנות שהנאצים גנבו מהיהודים עבור "היטלר". ואחר כך אמר שהחביאו בטירה בגרמניה בעיר אשבך Aschbach. הוא חיפש באינטרנט את שם הטירה וקשר לשואה

המקום היחיד שמצא במוזיאון השואה בוושינגטון תמונה של קבוצה גדולה שעשו שם הכשרה לאחר השואה. אני העברתי תמונה הזאת וצריך לבקש אישור ממני וגם מידע. העיתונאי שאל מה הורי עשו שם

סיפרתי לו תולדות הורי (עדיין לא היו נישואים) , הורי גדלו בעיר בנדין זגלמביה פולין.

אבי יחיאל הרשקוביץ היה ב 15 מחנות עבודה ורוב הזמן בבוכנוולד שם השתחרר ב1945

אימי אסתר אורמן היתה במחנה גלייביץ שלוש וחצי שנים והשתחררה בסיום המלחמה. לאחר המלחמה כל אחד ואחת חזרו לבנדין וגילו שנשארו לבד יחידים מכל המשפחה שנספו

בבנדין שרה שטרן (שהייתה חברת כנסת בארץ לאחר מכן) ארגנה קבוץ מגשימים של התנועה תורה ועבודה, המשימה שלהם לעלות לארץ ישראל, הם היו מיועדים לקיבוץ "כפר עציון"

לאחר תקופה שלחו אותם לגרמניה להכשרה חקלאית (היו שם עוד קבוצות מקיבוצים שונים של אותה תנועה), הורי לא ידעו שבמרתפים מאוכסנים אלפי פרטי אמנות של היהודים שנגנבו עבור היטלר

ציור שלי באקריליק הכשרה חקלאית באשבך (אבא שלי ראשון) בחוג לציור

בשנת 1997 הייתי שותף למוזיאון השואה בוושינגטון בפרוייקט של זיהוי תמונות שמצאו באושוויץ וסריקה של תמונות שנמצאים בבתים של ניצולים מאזור זגלמביה, אז עבדתי בחברת מחשבים השאלתי כמה מחשבים והיו כתחנות עבודה לפרוייקט זה, ומסרתי הרבה תמונות מאלבום של הורי ז"ל לסריקה, וכתבו פרטים מגב התמונה למחקר

העיתונאי שאל אותי בתור דור שני עוד פרטים על הורי ז"ל, התנהגות שלהם בעקבות השואה. למשל סיפרתי שלאבי היו סיוטים בלילה, היה מתעורר לעיתים קרובות. או אימי בישלה על פתיליה והתעקשה לא להכניס פריים של גז. המילה "גז" היה לה סיוט של גז "הציקלון", אבל שכנעו אותם שזה לא אותו סוג גז.

לאחר מכן העתונאי שאל אותי מה העסוק שלי ומצב המשפחתי. אמרתי שעובד בחברת מחשבים כאיש מקצוע, נשוי פלוס 5 ואז היו לי 18 נכדים. הוא אמר לי "זאת התשובה שלכם לנאצים"

שלח לי את העתון כותרת הכתבה

סוחר אמנות לפיהרר

מקור אוסף גורליט עדיין לא ברור. עם זאת, מחקר בארכיונים גרמניים וצרפתיים מראה באיזו אכזריות ובאופן מוגזם עסק הילדברנד גורליט באמנות שנבזזה בתקופת הנאצים.

תמונות בכתבה

כתבה בעיתון על משפחתי בגרמנית (התרגום לעברית מתחת לכתבה)

תרגום לעברית ע"י Google Lens

יחיאל הרשקוביץ היה אחד מהיהודים שחיו אז באשבך. הוא היה בן 27 כשהגיע לטירה ב-20 בנובמבר 1945. משפחתו באה מבנדין, בנדסבורג לשעבר בשלזיה. הוא נעצר בספטמבר 1939 ובילה את שש השנים הבאות בסך הכל ב-15 מחנות נאצים. חיילים אמריקאים שחררו אותו ממחנה הריכוז בוכנוולד ב-11 באפריל 1945. לאחר מכן הכיר את אשתו לעתיד, אסתר אורמן. שניהם היו באשבך והיו בדרך לפלסטינה,‏ ‏)הכוונה לארץ ישראל). יחיאל הרשקוביץ נפטר בשנת 1979, אשתו אחת עשרה שנים מאוחר יותר.

בנם בני כיום בן 65 ומתגורר לא רחוק מתל אביב. הוא אומר, אוי שאביו ישן רע כי הזכרונות רדפו אותו אפילו בלילה.ואז הוא מספר איך יום אחד היה אמור להחליף את הפתילייה הישן בבית הוריו בתנור גז מודרני. אביו, אומר בני הרשקוביץ, סירב מכל וכל

בהמשך להכשרה באשבך חלק מהחברים קיבלו אישור עליה לארץ ישראל בצורה חוקית, התיישבו בכפר עציון, יש גם שנפלו נצר אחרון

הורי עברו תלאות בדרכים שונות הגיעו לאיטליה והגיעו לארץ כמעפילים לא לגאליים באנייה "שבתאי לוז'נסקי" הגיעו לחוף ניצנים, שם התעבו עם בני הקיבוצים ואמרו להם להגיד "אני יהודי מארץ ישראל"

ציור שלי בדו מימדי באקרילי 40 על 38 ס"מ

הוגלו לקפריסין מחנה 61 שם התחתנו גם אני נולדתי בקפריסין' ציור שלי מחנה קיץ בקפריסין מהדמין בחול המועד פסח בתש"ח עלינו לארץ בעליה של תינוקות, בגלל שכפר עציון נפלה, עברנו לבית עולים בחדרה, שם גדלתי